החלטת ממשלה 2118, מיום 22 לאוקטובר 2014, בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי הניחה את התשתית לתהליכי טיוב הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי בישראל.
ההחלטה קבעה כי כל משרדי הממשלה חייבים לגבש:
1. תכנית חמש שנתית, בין השנים 2015 ל-2019, להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים.
2. החלת מנגנון regulatory impact assessmentׂ) RIA) על כל רגולציה בחקיקה ראשית החל מה-1.1.2016 ועל חקיקת משנה החל מה-1.7.2016.
ההחלטה הציבה יעד כמותי להפחתה של 25% בעלות הבירוקרטיה הקיימת וקבעה את השיקולים המרכזיים אליהם יידרש כל רגולטור בתהליך קביעת רגולציה חדשה (RIA).
החלטה זו חלה רק על הרגולטורים הריאליים (להוציא רגולטורים פיננסיים) בממשלה (להוציא רגולטורים עצמאיים שאינם כפופים להחלטות ממשלה), מלבד רגולציה שעניינה תחרות בשווקים מונופוליסטיים. רגולציה, בהקשר זה, מתייחסת רק לכללים מחייבים ולא לתמריצים (כגון מענקים, סובסידיות או מדיניות מס) הנוגעים לפעילות חברתית-כלכלית ולא להחלטות רגולטוריות בנושא ספציפי (למשל, החלטה של רשות ההגבלים לגבי מיזוג מסוים)[1].
ההחלטה הבנתה את מנגנון העבודה הממשלתי, המבוסס על סמנכ"ל אחראי בכל משרד רגולטורי (מבין הסמנכ"לים הקיימים במשרד) ועל הקצאה של כוח אדם נוסף ייעודי שיעבוד תחת הסמנכ"ל. בנוסף, הוגדר משרד ראש הממשלה כאחראי על יצירת התשתיות של המהלך ובכך למנחה של משרדי הממשלה.
כמו כן, קבעה ההחלטה מסגרת לוח זמנים שנתית לתכנון, דיווח ופרסום של תכנית החומש ודוחות RIA. עם הקמת הממשלה החדשה, בראשית 2015, הוקמה גם ועדת שרים לרגולציה, בראשות ראש הממשלה, שסמכויותיה להכריע במחלוקות ולקבל החלטות בנושאי רגולציה.
מאז שהתקבלה ההחלטה ביצעה ממשלת ישראל צעדים משמעותיים ליישום ההחלטה. לחצו כאן לתיאור בקצרה של עיקרי הפעולות שבוצעו, בדגש על תכניות להפחתת הנטל שגובשו במשרדי הממשלה בתחומים השונים.
להלן עיקרי הפעולות התשתיתיות שנעשו עד כה במשרד ראש הממשלה ובמשרדי הממשלה:
- מופו כל הרגולטורים בממשלה ופורסם, בהתאם, ספר הרגולטורים הממשלתי. לפי מיפוי זה, בישראל קיימים 216 רגולטורים.
- בהתייחס לכל רגולטור, מופו התחומים עליהם הוא מופקד, ובסך הכל 365 תחומים. חלק מן התחומים מתייחסים לשוק בעל היקף כספי גדול (כגון יבוא מוצרי חשמל) וחלק לתחומים ספציפיים (כגון פיקוח על אפוטרופוסים). כל תחום עתיד לעבור תהליך של בדיקה קפדנית של הנטל הרגולטורי, במתודולוגיה הקבועה במדריך ממשלתי (להלן), במטרה לגבש תכנית להפחתה של הנטל הרגולטורי בתחום.
- כל משרד סידר את העבודה על התחומים שבאחריותו בטווח של חמש שנים – תכנית חומש, כך שבתום חמש השנים, עבור כל התחומים הרגולטורים בכל משרד, תגובש תכנית להפחתה של הנטל הרגולטור. החל משנת 2016, המשרדים מחויבים לכך שהתכניות להפחתה, יכללו הפחתה של 25% מהעלות הבירוקרטית (העלות הנובעת מן הפרוצדורות מול הממשלה, זאת בשונה מעלות הדרישות הרגולטוריות לכשעצמן).
- גיבוש התכנית להפחתת הנטל בכל אחד מן התחומים נעשה על בסיס תהליך ומתודולוגיה שנקבעו ב'מדריך הפחתת הנטל הרגולטורי'. מדריך זה מתייחס רק לגיבוש תכנית להפחתת נטל רגולטורי קיים.
- בשנת 2015 גובשו 18 תהליכים לטיוב רגולציה קיימת במשרדים השונים, הנמצאים כרגע בשלבים שונים של יישום. רשימת התהליכים ועיקרי התכניות מפורטות כאן.
- במקביל לתהליכי הפחתת הנטל, ולקראת יישום חובת RIA על רגולציה חדשה, גובש מדריך ישראלי, המסתמך על המדריכים האנגלי והניו-זילנדי. תהליכי RIA ראשונים מבוצעים בימים אלה במשרדים.
- במשרד ראש הממשלה, באגף ממשל וחברה, הוקם 'צוות רגולציה', שתפקידו לייצר תשתיות, לגבש מתודולוגיה ולהנחות את המשרדים בכל הנוגע ליישום ההחלטה. במקביל, הוגדר בכל משרד סמנכ"ל אחראי, מבין הסמנכ"לים הקיימים, בדרך כלל סמנכ"ל התכנון והאסטרטגיה. כאשר ב-9 המשרדים הרגולטורים המרכזיים גויס, תחת הסמנכ"ל האמור, כוח אדם ייעודי (להלן: 'מנהל מדיניות רגולציה') לטובת הפחתת הנטל שאחראי על הטעמת תהליכי הפחתת הנטל הרגולטורי הקיים ו-RIA בתוך המשרדים אל מול הרגולטורים השונים.
- הוקמה ועדת היגוי עם נציגי הגופים המיוצגים המרכזיים של המגזר העסקי (תעשיינים, מסחר, מלונאים וכדומה), המאפשרת ערוץ הידברות שוטף בתהליכי הפחתת הנטל בפרט ובנושאים רגולטוריים בכלל.
- בנוסף התקבלו מספר החלטות ממשלה רוחביות שעניינן טיוב רגולציה והפחתת נטל רגולטורי:
- החלטה מספר 2318 מתאריך 11.12.2014 בנושא הגברת התחרות וייעול הרגולציה בתחום היבוא, שגובשה לאחר עבודת צוות בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה וראש אגף התקציבים באוצר שבחן ומיפה חסמים ביבוא. עיקרי ההחלטה הם התאמת הרגולציה ביבוא מוצרים לרגולציה בינלאומית, העדפת פיקוח בשווקים על פני אישור מראש וחיזוק אחריות המפוקח על עמידה בדרישות. מדיניות זו בתהליכי יישום בנושאים הבאים – יבוא מזון יבש, יבוא תמרוקים, יבוא מוצרי חשמל ויבוא חלקי חילוף לרכב. לשם יישום ההחלטה, מונה אחראי מדיניות יבוא במשרד הכלכלה.
- תהליך רישוי עסקים מעוגן בחוק רישוי עסקים. חוק זה מביא למהלך אחיד של רישוי שישה גופים: בריאות, הגנת סביבה, משטרה, כיבוי אש, בטיחות עובדים (כלכלה) וחקלאות. החוק קובע 202 פרטי רישוי (סוגי עסקים הטעונים רישוי). בימים אלה מבוצעת רפורמה שעיקרה יצירת מפרט אחיד לכל אחד מ-202 פרטי הרישוי. ה'מפרט אחיד' כולל את מירב דרישות הרגולטורים במסמך אחד עבור כל אחד מפרטי הרישוי, כך שבעל העסק יקבל ודאות ובהירות לגבי הנדרש ממנו לפתיחת העסק. מסמך זה מהווה למעשה one-stop-shop עבור העסק מבחינת הדרישות הרגולטוריות והוא עתיד להיות תשתית למערכת מחשובית שתהיה במתכונת one-stop-shop תפעולי בתהליך הקמת העסק, מול הרשות המקומית והרגולטורים. החלטה מספר 1007 מתאריך 17.1.2016 בנושא יישום הרפורמה ברישוי עסקים, קבעה שש פעימות לפרסום כל 202 המפרטים האמורים.
- החלטה מספר 890 מתאריך 27.12.2015 בנושא עידוד עסקים חדשים, הכוללת שורה של נושאים שמטרתם להקל על העסק בשנים הראשונות לקיומו, החל משלב קבלת הרישיון, תהליכי תכנון ובנייה, אגרות תשלומי, הקלות באכיפה ועוד.
באתר זה מפורסם לציבור מירב הידע הרלוונטי – תכניות החומש, תכניות עבודה משרדיות לרגולציה חדשה, תכניות הנובעות מתהליכי הפחתת הנטל, ספר הרגולטורים וכיו"ב.
[1] יש לציין כי החלטת ממשלה מספר 2304 החריגה רגולציה בתחומים של שירותים חברתיים מתחולת החלטה זו ועל כן הם אינם כלולים בתכניות החומש המשרדיות.