הרחבה - RIA

החלטת הממשלה קובעות  כי כל קביעה של רגולציה חדשה, הן בחקיקה ראשית והן בחקיקה משנית, חייבת לכלול הליך של "הערכת השפעות רגולציה חדשה" (RIA- Regulatory Impact Assessment). הליך זה נועד להבטיח יצירת רגולציה מיטבית באמצעות מתודולוגיה המקובלת במדינות ה- OECD. המתודלוגיה כוללת בחינה של הצורך בהתערבות, הערכת חלופות ואמידת העלויות שהן מטילות על המשק. כל זאת, תוך קיום שיח עם בעלי עניין והערכת התועלת הצפויה מהרגולציה. כמו כן, החלטת הממשלה קובעת כי הליך ה- RIA יהיה בהתאם למדריך הממשלתי להערכת השפעות רגולציה.


RIA בהרחבה

רגולציה מיטבית היא בחירה באופן ההתערבות הממשלתית הטוב ביותר להגשמת מטרת הרגולציה, וזו צריכה להיות מאוזנת ומידתית גם בהתייחס לשיקולים אחרים. על כן קבעה החלטת הממשלה כי "על רגולטור, בבואו לקבוע רגולציה חדשה, לשקול, בכפוף לתכלית הרגולציה ובמסגרת השיקולים המדריכים אותו על פי החקיקה המסמיכה ועל פי כל דין, גם בחירה בחלופה המפחיתה את הנטל הרגולטורי". לאור זאת, קבעה הממשלה סט של 'בחינות' להערכת הרגולציה קודם קביעתה.
סט בחינות אלה מיושם באמצעות תורת הערכת השפעות רגולציה ( RIA - Regulatory Impact Assessment) שהיא כלי המיועד להביא ליצירת רגולציה מיטבית. תמצית התורה היא בחינת שלושה מרכיבים מרכזיים, ובראשם: תכלית הרגולציה, הנטל הרגולטורי הצפוי ואינטרסים ציבוריים נוספים (כדוגמת פגיעה באוכלוסיות מוחלשות, תעסוקה, סביבה וכיוצ"ב) מעבר לאינטרס הצפציפי עליו הרגולטור מופקד. הדבר נעשה תוך גיבוש חמש אבני היסוד של הרגולציה.
תורה זו, כאשר היא מוסדרת במדריך ממשלתי, מתפקדת ככלי לקבלת החלטות באמצעות הערכת עלות-תועלת של החלופות האפשריות ובחירה בחלופה המיטבית, לפי הכללים הבאים:

  • הגדרת תכלית לרגולציה בהתאם לשיקולים המדריכים את הרגולטור כאשר לאורה  יש להגדיר את הצורך בהתערבות לשם השגת תכלית זו.
  • בניית החלופות לאור התכלית ובהתייחס לחמש אבני היסוד המרכיבות את הרגולציה: דרישות הרגולציה, אסטרטגיית הרגולציה (האופן שבו היא מיושמת), מנגנון הבקרה, מערך הפיקוח והאכיפה ומשאבים והתארגנות הנדרשים ליישום. כל אחת מאבני היסוד משפיעה ומושפעת מן האחרות, והחלופה השלמה צריכה לבטא את האיזון הנדרש.
  • תכנון וניהול התהליך כך שית​אפשר לשחקנים רלוונטיים לקחת בו חלק, יהיו אלה בעלי עניין, מומחים או נציגים מן הציבור, וכן משרדים ורגולטורים אחרים באופן שיבטא תפיסה מערכתית של הרגולציה הממשלתית ויצירת תיאום בין רגולטורים.
  • הנמקה ושקיפות, כך שקבלת ההחלטות תעשה לאור תכלית מוגדרת, על בסיס מידע מפורט ובהתייחס לשורה של שיקולים רלוונטיים, שבסופו של דבר יהיו פומביים ונגישים לציבור.



תפקיד המדריך ותפקיד הדיווח על תהליך
RIA

המדריך מציע שפה ממשלתית אחידה ומסגרת לעבודה משותפת. ההחלטה על מידת השימוש במדריך מצויה במרחב שיקול הדעת של הרגולטור. מכיוון שקיימת שונות גדולה בין הרגולטורים מומלץ כי כל רגולטור יוסיף ויפתח כלים ייחודיים המתאימים לו לצורך בחינת השפעות הרגולציה בתחומו.

כחלק מתפיסת RIA יש לדווח על מסקנות הליך הערכת השפעות הרגולציה ("דוח RIA") בסוף תהליך העבודה. בעוד שהמדריך משמש כמנחה כללי לתהליך מובנה של תכנון הרגולציה והערכת השפעותיה העתידיות, דוח RIA  המצורף למדריך זה הוא התוצר המחייב בהתאם להחלטת הממשלה.

תורת הערכת השפעות הרגולציה אינה באה במקום הבחינה המשפטית על טיב הכללים הרגולטוריים (לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה) או במקום הביקורת התקציבית של משרד האוצר, אלא מוסיפה כלים מקצועיים לקביעת מדיניות הרגולציה.

מדריך זה מתייחס לתהליך עיצובה של רגולציה חדשה (ex-ante). הוא משלים את 'מדריך הפחתת הנטל הרגולטורי' שמטרתו להפחית את הנטל הרגולטורי הקיים (ex-post). שני המדריכים מפורסמים על-פי החלטת ממשלה 2118 מתאריך 22.10.2014, ובשניהם נשמרה אחידות בין המושגים ומוצע בהקשרים הרלוונטיים שימוש באותם כלים.

קישורים רלוונטיים:

חקיקה רגולטורית מתוכננת של משרדי הממשלה

אזור דוחות RIA מרוכז